סעדי אחמד קבאגאת ואח' נ' עומר הנדסה ובניה (1986) בע"מ

פסק דין

1.לפנינו תביעת עיזבונו ויורשיו (להלן: התובעים) של המנוח סעדי אחמד ז"ל (להלן- המנוח) במסגרתה עתרו לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו של המנוח וסיומה.

מנגד טענה הנתבעת כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין המנוח ולפיכך יש לדחות את התביעה.

2.עדים וראיות:

א.מטעם התובעים העידו התובע 3, מר אחמד קבג'את, בנו של המנוח (להלן- בן המנוח). כן העיד מר סלימאן מחמוד טנינה, עובד לשעבר של הנתבעת (להלן- טנינה).

ב.מטעם הנתבעת העידו מר עוזרד עציוני, אחראי על מערך היתרי עבודה של פועלים זרים בנתבעת, (להלן- עציוני), וכן מר מוחמד שרוף, מנכ"ל חברת מ.ה.ג. עידן הקבלנות והבנייה בע"מ (להלן- שרוף).

3.ואלה העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א.הנתבעת הינה חברת העוסקת בתחום הבנייה.

ב.המנוח עבד בתחום הבניין החל מחודש 9/05 ועד לחודש 7/10, אז עזב את עבודתו עקב מחלת לב ממנה סבל.

ג.המנוח עבר ניתוח לב בחודש 9/10 ולאחריו נפטר ביום 4.10.10.

ד.הנתבעת הוציאה לתובע היתר עבודה וכניסה לישראל.

ה.תשלומים עבור שכר העבודה וזכויות סוציאליות (פדיון חופשה, הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים) הועברו על ידי הנתבעת למדור התשלומים של שירות התעסוקה (להלן: שירות התעסוקה) מידי חודש בהתאם להוראות הסכם 1968 (סעיף 19 בפרק י"ג) והוראות החוק ליישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994.

ו.על יחסי העבודה בין הצדדים חלים הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לעובדי ענף הבנייה ועבודות ציבוריות מיום 9.4.1968 (להלן: הסכם 1968) וההסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בעקבותיו ומהווים תוספת לאותו הסכם ובכלל זה ההסכם הקיבוצי מיום 1.8.2004 (להלן: הסכם 2004). הסכמים אלה הורחבו בצווי הרחבה.

4.תקציר ההליכים המשפטיים הדרושים לצורך הכרעתו

א.ביום 1.11.11 הגישו התובעים תביעה לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות מכוח עבודתו של המנוח אצל הנתבעת.

ב.ביום 4.1.12 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובמסגרתו טענה כי יש לדחות את התביעה היות והמנוח הועסק אצלה דרך שירות התעסוקה ובהתאם להוראותיו, ולפיכך קיבל המנוח את כל המגיע לו מהנתבעת.

ג.לאחר הגשת כתב ההגנה, ביקשה הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן. לטענתה, בשל טעות אנוש לא בדקה כלל אם המנוח הועסק במסגרתה או במסגרת אחד מקבלני המשנה שלה, אשר מנפיק באמצעותה ועל שמה היתרי עבודה לעובדיו.

ד.בית הדין נעתר לבקשה והנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן ובו הכחישה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין המנוח וטענה כי המנוח הועסק על ידי חברת מ.ה.ג. עידן הקבלנות והבנייה בע"מ (להלן- מ.ה.ג).

ה.בין לבין הגישה חברת מ.ה.ג תביעה כנגד התובעים בבית הדין האזורי בירושלים ועתרה למתן פסק דין הצהרתי כי המנוח היה עובד של חברת מ.ה.ג בתקופה שבין 9/05-7/10. תביעה זו נמחקה בהסכמה.

דיון והכרעה